ממים ותודעה

מרעיונות בודדים לתצורות תודעה מורכבות

מהם מימים?

מימים, לפי הצעתו של דוקינס, קופצים ממוח למוח באמצעות תהליך של חיקוי. מים שהוא "תופס", או מהדהד, יתפשט באופן נרחב (פוריות גבוהה); מים שהוא זכיר וניתן לחיקוי מדויק נושא נאמנות גבוהה; ומים שנשאר במחזור במשך מאות שנים מציג אריכות ימים. כך הוא עומד בקריטריונים של רפליקטור.

המימטיקה מתפתחת

המימטיקה באמת פרחה בשנות התשעים. ספרה של סוזן בלקמור "The Meme Machine" (1999) סיכם את התחום והעלה טענה חזקה: מימים עיצבו את האבולוציה שלנו. בני אדם, בניגוד לבעלי חיים אחרים, הפכו לחקיינים מיומנים, מה שאפשר למימים לפרוח; בתורו, מימים הניעו את התרחבות המוחות האנושיים (כדי לאחסן ולהעביר אותם) בסוג של קו-אבולוציה.

ביקורת על המימטיקה

לא כולם אימצו את המימטיקה. ביקורת מרכזית הייתה שההעברה התרבותית לא באמת עובדת כמו העברת גנים. בניגוד לגנים, למימים אין קידוד מדויק - כשאתה שומע רעיון ומספר אותו מחדש, אתה עשוי לשנות אותו (בניגוד להעתקת רצף גנטי).

אטרקטורים תרבותיים

האנתרופולוג הצרפתי דן ספרבר טען שתרבות נראית טוב יותר כאפידמיולוגיה של ייצוגים, שבה רעיונות נבראים מחדש בכל מוח במקום להיות מועתקים באופן ליטרלי. הוא הציג את הרעיון של אטרקטורים תרבותיים: רעיונות/צורות מסוימות אטרקטיביות יותר למוחות אנושיים (בגלל הטיות קוגניטיביות או מציאות סביבתית), כך שחידושים עצמאיים נמשכים לצורות דומות.

תיאוריות תודעה והתחרות המנטלית

המודל של דנט: Multiple Drafts

דניאל דנט הציג את המודל של "טיוטות מרובות" - בכל רגע, למוח יש זרמי עיבוד מרובים שמפרשים קלטים ומצבים פנימיים, והזרמים הללו מייצרים "טיוטות" של נרטיב. אין טיוטה סופית אחת; במקום זאת, טיוטות שונות מתחרות על השפעה ועל זיכרון.

Global Workspace Theory

תיאוריית מרחב העבודה הגלובלי (GWT) מציעה ארכיטקטורה קוגניטיבית שבה תהליכים מרובים מתחרים או משתפים פעולה כדי להציג מידע על מרחב עבודה גלובלי (כמו במה). במודל הזה, "תודעה" היא השידור של פיסת מידע לכל המערכת, מה שמאפשר לחלקים שונים של המוח להתסנכרן ולהשתמש במידע הזה.

דרוויניזם נוירלי

גרלד אדלמן הציע שהמוח מתפתח ומתפקד באמצעות סלקציה של קבוצות נוירונליות. במהלך ההתפתחות, המוח יוצר עודף של קשרים שלאחר מכן נגזמים על בסיס פעילות - "הישרדות הסינפסות הכי מתאימות". הוא הרחיב רעיון זה לתפיסה וזיכרון: המוח עשוי ליצור ייצוגים או מעגלים נוירליים מרובים בתגובה לגירויים, ואלה שמייצגים הכי טוב את הקלט (או מניבים את ההתנהגות הטובה ביותר) מתחזקים ("נבחרים") באמצעות חיזוק של סינפסות.

ממימים לתצורות תודעה

אם דנט צודק שהתודעה היא מורכבת ממימים, אז התודעה עצמה היא תוצר אבולוציוני. אבל אנחנו יכולים ללכת רחוק יותר: לא רק מימים בודדים מתחרים, אלא משפחות שלמות של מימים - תצורות תודעה - יכולות להתנהג כרפליקטורים. זו ההרחבה מממטיקה לרעיון של "תודעה אנוכית".